סופר את הכסף שבארנק
מכניס אותו לכיס
מניח את התיק על הגב
ומכבה את האור
יוצא מהחדר במהירות
לא מביט בשעון, לא סופר דקות
עם החטאים על גבי
ותחושת כישלון
אי אפשר לברוח מזה
התחושה יורה לכל הכיוונים
והיא פוגעת במטרות עצמן
והיא יוצרת עוד כמה משלה
אני יכול לשמוע ברחובות
את סירנות המשטרה
אני מנסה להתחמק ממבטי האנשים
אני יודע שהם רואים הכול
גם שאינם יודעים דבר
ואני לא יודע איך להתגונן
החטאים הם שלי
עד שמישהו יגיד אחרת
החיים הם שלי
כל מה שאני עושה, בסוף מגיע אליי
זה הדם שזורם בי,
זו הנשמה שמבקשת לא להיחשף אל האור
אני בוחר ללכת בדרכים צדדיות
בין בתים ישנים, לאנשים שמעבירים את היום
יש מי שמבקש את זה מהר
ויש מי שנלחם כל היום
עד שהוא נופל, ואז הוא מגלה
מי שהפיל אותו, הוא מי שלא נלחם בכלל
הזיעה על הפנים, האדרנלין שבדם
ניידות משטרה, חולפות על פניי
מחפשות את הפושע הלא נכון
אני מדמיין שיש דמות אחרת
שעכשיו נמצאת במנוסה
אלו החיים שלי
כל מה שאני עושה
מגיע עד אליי
זה הדם שלי, שנשפך
משאיר סימנים על האבנים
אני לא מביט לאחור, לא בוחן איפה אני הולך
עוצר בתא של טלפון ציבורי
רוצה להתקשר אלייך
שתחבקי אותי חזק, תדברי אתי
שתאמרי לי,
שאנחנו יכולים לחצות את הקו, בלי ליפול
שאין לנו ממה לפחד
ואני אבקש סליחה, על החטאים, על הכאב
אני מוכן לוותר, מוכן להיכנע
אם רק ייקחו ממני את החטאים
לרגע נדמה לי, שהניידת עצרה לידי
הסירנה נשמעה קרובה
אני עוצר, מביט סביב
האנשים נועצים בי מבט
הם יודעים הכול, אני לא יכול להסתיר
אני לא בורח יותר,
אלו החטאים שלי, אתם יכולים לקחת אותם אליכם