|
לא מאמין במשפטים כאלה
שהמתקפה היא המגננה וכו...
זה כלל לא מדבר אלי
שדוף ודי שחוק מרוב שימוש...
אין בי לא מגננה ולא התקפה... זה כלל לא שלי...
אני אומר את הדבר עצמו לך לי
התשובה היא שיש יציבות רוחנית אך כדי
להגיע אליה צריך לעבוד קשה מאוד
וזה לא איזה דבר שבא לך אחרי
איזו סדנה רוחנית בהודו, ואתה מאסטר
כעבור 6 חודשים או שנה או עשר שנים,
זו עבודה לכל החיים
בניגוד לכל התנועות הצצות בעולמנו, המהוות העמדת פנים...
משחקים בטקסים,
משחקים באמת איננה האמת!
אשמח לקרוא את השיר הפילוסופי
המוכיח ששני קווים מקבילים
כן נפגשים
שהרי אנחנו כן מתפלספים
וזה ממש טוב ונעים
כשיש לך סימוכין פרטיים
ואיזו תחושת יציבות ראשונית
14.7.2008 |
|
הלאה אל המרחק
אמא שם במרחק
עוד מצפה לו דרך
ארוכה, אל המקום
בו אמא מחכה,
מדרך הר וים הלב
רוצה לשם, הלב
קורא לאמא...
נילס הולרגרסון
מחפש את אוגי,
כשבדרך פוגש את
שמשון ויובב
מרביצים לבלה
כדיי שתיתן להם
את הכתובת של
פינוקיו, כי הוא
זוכר מה קרה
לבינבה הקטנה,
אז כדיי להתחמק
מעונש של גברת
פילפלת הוא שר
להם את נעימת
הפתיחה של שלוש
ארבע חמש וחצי,
תוך כדיי מחשבה
על שישאר בינינו
עם דורון נשר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.