אלחנן א. לואיס / הכנות למבול |
אם הייתי כנח.
הכניס הוא אל תיבתו את אותו הגרעין הטהור
שביטויו הושחתו,
בעולם.
אך כיצד אכניסך,
ואת
נקיה.
אל תיבתי אכניס
את גרעין מידותיי,
מתוכו צמחה
גאוותי.
וגרעין הלכותיי,
ממנו חוצפתי.
ואל תיבתי אכניס
את צלמי,
ודמותי.
תיבתי היא בעצם מקדש,
ובו אשים את כל אשר קרוב אל ליבי
וחושש אני על המשכיותו.
ובבוא המבול, ישטף כל השאר.
ורק תיבתי תצוף
על-פני מי-אלוהים,
תשמרני בקרבה עד עת בטחה.
נצור אהיה בה,
ושלם.
תיבתי,
את.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|