ואז אני רואה אותך.
ובשנייה אחת זה קורה.
האוזניים מקשיבות לשני דברים בו זמנית.
לכל מה שנאמר, ולך בנפרד.
והעיניים מסתכלות על שני כיוונים.
על כל מה שקורה, ועליך לבד.
וכל מה שאני רוצה, זה שכולם ייעלמו.
ואני אקשיב רק לך.
ואסתכל רק עליך.
והלב מתחיל לפעום בקצב כפול.
וזה נפלא, כי הסיבה זו אתה.
אבל הוא פועם בקצב כפול.
וזה כואב, כי זה עדיין אתה.
ומה שאני רוצה זה לחזור אליך.
אבל לא אני זו שעזבה.
אין לי לאן לחזור, כי לא הלכתי לשום מקום.
אני עדיין כאן, ואתה הלכת.
אתה יכול לחזור.
אבל אתה עדיין שם.
אני רואה אותך, ואתה במקום אחר.
ואני פה, בלעדיך.
אני שם, בלעדיך.
בכל מקום, בלעדיך.
תוהה אם גם אתה חושב עלי לפעמים.
אם גם אתה מתגעגע קצת.
ובינתיים מנסה לברר עם עצמי,
אם מה שאני מרגישה זה געגוע אליך,
או געגוע לקיומו של אהוב.