New Stage - Go To Main Page


כשראיתי את דולי, הרגשתי הקלה.
עכשיו כל העול ירד מעלי, אני אדם חופשי. ברגע שדולי הגיעה הכול
נסגר -
תחושת ה"אולי" וה"נדמה ש..." נעלמו כלא היו.
אין כבר מקום לחרטות, לא צריך לחזור אחורה ולהתרפק על העבר.
בתקופה שדולי עוד לא נכנסה לתמונה.
חיים את ההווה, את ה-עכשיו, ממשיכים האלה.

אתה כבר שיחקת את התפקיד מעולה, הפנים החיוורות שלך תפסו גוון
אדמדם של אושר.
כזה שלא ראיתי כבר תקופה ארוכה.
והחיוך שלך היה רחב.
אולי בגלל האלכוהול.
גם דולי שתתה, היה לשניכם את אותו החיוך. מדהים כמה מתואמים
הייתם.

ודולי הייתה מקסימה, רכה, מתרפקת. בדיוק כמו שאתה אוהב אותן.
נאמנות, מסורות, עיוורות אל העולם החיצון, מרוכזות רק בך,
מחכות בשבילך, חיות בשבילך,
רק בשבילך.

גם אני הרגשתי טוב, נחתה עליי מן שמחה שכזו, הרגשתי קלילה.
כאילו כל החיים לפניי.
גם אתה היית מאושר וגם דולי. דולי הייתה מאושרת.

מעניין מתי גם לה יימחק החיוך מהפנים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/4/09 10:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אחת ושמה פרנקלית

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה