גבר עם פטיש.
מרגיש את עצמו גבר,
כי יש לו פטיש.
מרעיש לי את הנשמה.
לא שונאת אותו
אבל הוא כמו עקצוץ מטריד כזה בראש, שגורם לתהות אם לא נתקע שם
איזה זבוב במקרה. נכנס לי דרך הפה כשישנתי.
ואולי זה בכלל גידול.
וכל היום אתה נסחב עם זה, בפינה בראש.
אותה פינה שבה יושבים ומעקצצים כל הזבובים המטרידים האחרים.
חובות ומחוייבויות וכל שאר הדברים שתמיד עדיף לשכוח מהם.
בשביל שלוות הנפש, כמובן. זה בשביל הבריאות שלי. סיבה חשובה.

ושוב הוא דופק כמו אדיוט, הרעש חודר מבעד מחשבותיי נטולות חוש
הזמן.

והוא יוצא מהחדר, האדיוט,
ממלמל שלום חביב, נינוח כזה [יותר מדי נינוח. בסדר, הבנו כבר
שזה הבית שלך, אתה לא צריך להדגיש את זה כל פעם מחדש.] וחיוך
מזוייף.
"שמעתי שמצאת עבודה חדשה, מה תשווקי?"

בטח שהוא שמח. יותר עבודה בשבילי, יותר כסף נשאר אצלו בכיס.

בנזונה [והיא באמת זונה.].