אגם דור / זיון |
על צלך אני עוטה
במקום מסתור,
לא מדי בוטה
בו נזמין קפה או תה
וזה נעים אפילו
להסתתר אתך בתוך עצמנו
או כזה, די נחמד, כאילו...
את עוד אחת שמחפשת
אחר הקשת בענן
בעזרת הדגדגן
והזיון אתך
אפשר לי לחזור לישון
בצד שמאל של המיטה
(הצד שלה)
ובעומק
זיכרונות גופה
פרידה כואבת,
בלשון המאטה
ובסוף, זה קרה לי, כך פתאום
(צפוי) באור מחשוף
נפער תהום
מסתכל על הראי בבוז
ואיני יכול יותר לזוז
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|