ואם תרצי אי פעם לבקר
תדעי לך שאני עכשיו אחר,
אשב איתך בסך
בתוך ביתי המסוכך,
געגועינו הם עיניים,
דגים מתים צפים בתוך נהר
ואם תרצי עכשיו יקירתי -
אזבו איכבר!

את לא תכירי את פני יותר
מבצבצות מבעד לקילוח האחר,
עיני - עיני זכוכית
קרות ומנקרות,
פוזלות לתוך אפי עשוי העץ,
אניעו שהבו
כל מה שאני חפץ!

עכשיו הכל הרבה יותר פשוט,
ואם תרצי - תבואי להיות קישוט
לעצם היותי,
אזבו איכבר -
להיות איתי!
האל, הוא כבר לימיני
וכפי שאת יודעת,
כל היתר - עלפיני!...

               

(ה"טעויות" מכוונות במקור... העורך)