|
מסבי מתכת כהים
לוכדים תרמילים זהובים
לרעש מכונת הזמן הגדולה
אני עוצם בעיניי את הדרך.
תרבות אנשי המערב
מאשימה את משך הבשר בקיומו הארצי
אני לא אשם בדבר מלבד בפחד
עכשיו אני לומד ללכת מההתחלה.
המסכים נפתחים לרווחה
על פני שערי השמים
יש כאן כל כך הרבה אור אצור
אני פותח דלתות בחשכה.
הרוח הגדולה נושבת בעיניי
את כל מפתחות הפחד
אני נמס אל תכלת הנהר
באש החיים הפורצת לראשונה. |
|
|
למה לא מאשרים
לי אף סלוגן,
אבל כשמישהו
לוקח ציטוט ישיר
מאחת היצירות
שלי אני מוצאת
את זה בצד
למעלה?
מה ההגיון?
זה עדיין
אני!!!
אוף. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.