עליו הנושרים של עץ אלון בודד,
חושפים המה שמש חמה.
ומסתור לא אמצא תחת העץ,
ועורי נצרב בזוהר בר.

צוקי המדבר המאיימים על כל,
קסומים הם כל-כך ויופיים מהמם.
ומקלט או מפלט לא אמצא ביניהם,
כי אפול אנוכי ואמצא מדמם.

נהר הגדול הזורם בשקיקה,
מקציפים מימיו, עולים על גדותיו.
ומקום מעבר לא אמצא בתוכו,
כי אמעד ואטבע אנוכי במימיו.

רק תחת עץ זקוף ומעולעל,
מול נוף של צוקים, צוקי המדבר.
שמיים כחולים ונפש שלווה,
ובחלומי הנהר ששקט זה מכבר...