יש בית על אחד העצים
ממש על צומת אולגה.
מעניינים אותי הילדים שמטפסים
עד מעלה כדי להשקיף במכוניות
העוברות

כשטסות המכונות הם משחקים
בלנחש רנו, פג'ו, סובארו

ממחלף נתניה אנחנו דוהרים
והשמש מניחה את אלף ידיה
פרושות לגופי
על אף שלא קר לי
ולא בה תהיה לי נחמה.

כשאגיע לבית החולים
הילדים עוד ישכבו על בטנם
בבית העץ, החופש הגדול
שרק התחיל יעביר להם
אין ספור מכוניות מאין ספור סוגים
עד סופו הם כבר יהיו מומחים.


(בדרך מחיפה לבי"ח וולפסון, 7/7/2008)