היי, אתה מוכר לי, קצת. כל אחד כאן קצת מוכר, כל אחד מזכיר כאן
מישהו ממקום אחר. הרחובות, אותם שמות. פעם דיזינגוף היה פשוט
ראש עיר. והסוקולוב שפה זה לא הסוקולוב של שם.
פגישה בבית קפה, טשרניחובסקי, בשש, תבוא לבד. סוגרת את נתן
יונתן. מורה דרך ותלמידה אבודה לא אבודה. הפוך ולימונדה וברקע
שניים בפגישה עסקית, הם מקשקשים שיחות על פורמטים לטלוויזיה,
זו הרי העיר שקורה בה הכל. רעיונות נולדים, צעד לפה, צעד לשם.
קירבה. סוף פתוח לפגישה. צריך לגשת לכתיבה.
אלנבי 30 ומשהו, קומה רביעית, עמדת עריכה. קומה למטה הפקות,
מעורב ירושלמי, קומה מעל צלמת דוקו ובאמצע עורך צופה בעוד
גרסא. ושניים סטודנטים קשובים להערות, פתוחים להצעות, מגששים
דרכם בעלטה.
ומשם לסנטר, בדרך מאור כהן אחד או אורלי זילברשץ-בנאי אחת כי
הרי זו העיר שקורה בה הכל.
היי, את מוכרת לי, קצת. באת מאיזו עיר קטנה, עשית מסע, את קצת
כמוני. וכאן את קצת אחרת, קצת מוכרת, כל אחד מזכיר כאן מישהו
ממקום אחר. הרחובות, אותם שמות, אבל זו עיר אחרת, והיא גדולה.