ככל שנכנסתי עמוק יותר לתוך הראש שלי קלטתי, שאין לי באמת מושג
איך להשיג מה שאני רוצה.
הדבר שהכי מרגש אותי בעולם הוא מלנכוליה - גברים בוכים, נשים
בוכות, ילדים בוכים, פסנתר בוכה. גם הטלוויזיה שלי בוכה, מרוב
שהיא מנסה לרגש אותי. וכך, כשאני אפוף במוסיקה מלנכולית להפליא
שמוציאה ממני ערפילים מלוחים, אני מנסה, לחשוב על ליצור משהו
שמתקרב לזה. אבל זה לא חשוב יותר, מפני שאני ועצמי הגענו יחד
למסקנה המתישה הזו - שאני אדם בעל ראש עקר, כי אני לא יכול
ליצוק דברים מתוכו לתוך דיסק, על גבי נייר או בד. אני פשוט לא
יכול, וזו הסיבה שהראש שלי עומד להתפוצץ. יום אחד דיברתי עם
החתול שלי, שבעיקרון הוא מאוד חכם - הוא אמר לי לצאת אל הלילה.
הסכמתי איתו שזה רעיון טוב, כי הלילה הוא החלק הכי הזוי ביום.
אם לא אוכל ליצור יופי, עלי לראות אותו.
יצאתי לטייל בלילה כשהמנורות דולקות. כולם מדליקים מנורות בכל
הצבעים בלילה, כדי שיראו משהו כשהם בבית, כדי שיראו אותם  כשהם
בחוץ. הנוף הכי יפה בעיני הוא העיר בלילה. אני שונא הרים,
ושדות, ונחלים, וטבע. אני אוהב את המנורות האלה שמתחננות
לתשומת הלב שלי. למקום אחד היו מנורות יפות במיוחד, אז נכנסתי
פנימה. הברמן, הסתכל עלי כשנכנסתי והתיישבתי על הבר. הזמנתי
קולה, אם מעניין אתכם לדעת, זה מסחרר מספיק.
במקום שבו הבר נגמר והחיים מתחילים, שם מוצאים דברים טובים. שם
מצאתי יצורה מלבבת שכאן אקרא לה ל'. בחיים שלי לא חייכתי כמו
שחייכתי אליה, כדי לנסות ולמשוך אותה אליי. אני לא זוכר מי
התקרב קודם - היא או אני. אבל אני יודע שבסוף ישבנו על הבר
המואר בכחול וסגול אחד ליד השניה. ל' שתתה כוס אייריש קרים כמו
ששותים שוקו חם, אוחזת בכוס בשתי ידיים כאילו היא מאג. הרגשתי
שמתוק וחמים באוויר, כמו שוקו. היא נראית אדם של שוקו. רציתי
גם. החלפתי את הקולה הקרה והמפצפצת שלי, באייריש קרים מתקתק.
אדים חמים אפפו אותי, ומתוך הטשטוש הזה הבנתי, באיזה מצב אני
נהנה להיות. התחממו לי האוזניים והלחיים (כנראה שיש צדדים
טובים בלהיות רגיש  מדי לאלכוהול), ואני חושב שנהייתי סמוק.
והסתכלתי בל', משועשעת מהאדם שאני.
אני יודע שזה מוזר לנטוש אנשים בבר. אבל חיפשתי יופי,ומשמצאתי
אותו הלכתי. לא הייתי מעורפל מהאלכוהול, זה בלתי אפשרי - הייתי
מעורפל כי רציתי להיות מעורפל. לא רציתי לזכור מל' כלום, רק את
ההרגשה שמרתי בראש, שלא תעלם.
החתול שלי אמר לי שאני טיפש, ובגלל זה אני לבד. אני לא מתייעץ
איתו יותר, הוא חכם אבל ביקורתי מדי.
קניתי דג זהב, כי הוא לא מבקר אותי כשאני מספר לו על בילויים
ליליים.