עורי החרוך השאיר אותי חשופה
אותם פצעים מגלידים יצרו שובל עם ניחוח של תוגה
גלויה, עירומה עם מראה חסר אונים
טעם מר בפי הכאב הותיר
פניי חיוורות, שפתיי כלבנה
לבי הולם צער מסביב לגוף חסר נשמה
דפיקה ועוד דפיקה, יגון זורם בעורקים
קירות אט אט נסגרים, דלתות נטרקות בפנים
ניצוץ החיים נשאב החוצה והחוטים מתהדקים
דמעות מלוחות, רועדת ונכנעת לפחדים
הרגשת ידיים קרות, נאבקות, עוטפות את גרוני
גורמות לתחושת חנק, צמרמורת עוברת בגופי
וכך אני יושבת, טובעת בים של סבל וייסורים
מנסה לנשום אך נסחפת עם גלי זיכרונות המבטים
והזרם איתני, הרסני בטבעו
והמים על גדותיהם בלי רחמים עולים
"הצילוני, אני טובעת" זועקת בחוזקה
אך אין עונה ואין משיב
רק המוות לועג בפינה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.