לאחרונה
לא צומחת
יש לי את המרירות הזו
המצטברת בזויות הפה
והופכת אותי לכועסת
אני מואסת בכם
חסרי האחריות שבחיי
שמרשים לעצמכם
לא להשתנות
וגם הסנדלים התנכיות שלך
שמחכות לי ליד הדלת
שוברות בי משהו בפנים
כשאני עולה במעלות
לשיר הפרידה שלי
בשיחת טלפון רחוקה
דוחקים במילים לבוא לעזור לנו
לגשר על המוכר והזמן שאבד
אתה עושה את הדבר הנכון
אני מקווה לא לבדוק יותר מדי
את השברים מקרוב מדי
הוא איש יקר, ודי לשעבר,
זה הכותב אותי
במין ריאליטי צהוב
ואני - רק עוד דמות בפסיפס היקרות שלו
אליהן הוא מלהטט במילים
יפות וחורכות
ואני כותבת כי כך מעט נשאר
אצלי בפנים
שורה אחר שורה
סוגרת רצועה
סוגרת עוד מגירה
ובעיקר אפשר לחוש
את המרחק בינינו,
שני אנשים
הצועדים בדרכים השונות
עם לבבות חסרים
כמהים לבית. | 