חנה ויפי / צערך |
עת ירד ערב, ועצב נע לעברך.
ידעת ידעת היטב את צערך
עת ישוב הוא לבקרך.
בשדות חיטה פסעת לבד
בין רקיע לאופק בדד.
רוח קרירה נשבה חרש
מלטפת את רוך שערך.
יד הושטת אל החלל,
לרגע נדם.
הוא שב לבקרך
ידעת את העצב בלבך.
אמרי הס אל לך פחד.
פן ישקע בך לעד.
אמרי לו אל נא תשוב
אמרי לו זה חשוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|