שנת אפס שש. אמצע הקיץ.
בוקר טוב חיים בירושלים.
בוקר טוב זרעית.  שמונה ארבעים ושתיים.
אש.
הכל משתבש.
חיילים חטופים. טנק עולה על מוקש.
בירושלים נערה מצטלמת עם חיים.
צוחקים מתחרמנים הדם עולה ללחיים.
ערפל קרב בינתיים.
זירה מבואסת.
הממשלה מתכנסת.
רוב בכנסת.
המלחמה  מתמשכת
הרשימה מתארכת.
הרבה מתכת הולכת.
סוף סוף נגמרה.
ועדת חקירה
נפתחה נסגרה.
צוות נכבד
דן בנושאים שבדיעבד.
מה שאבד כבר אבד.
ונותרו עוד בינתיים:
נשיא בלי מכנסים
וחיים.
חיים בינתיים עבר
מהאורווה אל לשכת השר.
וחשבנו שגם הסיפור הזה נגמר.
אז חשבנו אז מה קרה?
כולם יכולים לפספס, לא נורא.
גם חיים רוצה ועדת חקירה.
וכך מכל אירועי יום עברה,
לשון הרע,
רק היא נשארה.