אני חייבת לברוח ממך
הבייתה
ואתה לא יודע מה אני רוצה ממך
ואני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי.

היא מאבדת את עצמה
בתוך הנשימות הכבדות שלך
מושכת את הלילה כמו סיוט תמים,
אתה מחבק אותה מתוך שינה ובטוח שזאת סינרגיה מתוכנתת,
זה מרגיש לה כמו סינתזה שהולכת להפוך עוד שניה לרעל,
והיא כבר יודעת שאתה לא יודע שזאת פעם אחרונה.
מצטמררת בתוך עצמה,
נרקבת מבפנים ולא כלכך אכפת לה עד כמה (היא) אתה תיפגע בבוקר.
 
כי איפה האור שלה בכל הסיפור השחור שלך?
גם אם תיתן לה שקט של מדבר
היא תסתובב סביב עצמה כמו ילד מבולבל
אין כאן גלים גואים של דגל שחור
ועוד שניה היא עומדת לברוח למקומות אחרים.
אתה תמצא אותה
אבל עדיף לאבד
מאשר להסתכל כלכך מקרוב.
ולא רואים את האצבעות הקטנות שלה
בתוך השיער הבולע שלך.
אבל זה לא אומר שלא תרגיש אותן תכף פוצעות לך את כל הגולגולת.

עומדת יחפה על קצה צוק
ברזלים חדים בכפות רגליים שזופות
זאת השמש
שאתה כל כך שונא
והיא נהנית להתאדות בין קרניה
עד תום.
היא חייבת לברוח עכשיו,
לפני שהכל יישכח
והיא לא תזכור דברים שהיא נשבעה לנצור
כמו זכוכיות בקצה הגב התחתון
עין אחת קצת יותר אפורה,
זיעה של הלילה האחרון,
מים מברז לא מסננת ואדים אחרונים של סיגריות.
לא תצליח מה שאחרים לא הצליחו לפניך גם אם תצליח,
אז תבריח אותה הבייתה לפני שהיא מתחילה לרחם עליך
ולשאוב לך את כל האיברים הפנימיים הכי חיוניים
שחסרים לה,
לאט לאט
בלי לשים
לב.


24.6.08
לילה-לפנות בוקר.
לב זה באמת איבר מאוד חיוני. P: