אף פעם לא תביני,
דם, אש, תימרות עשן ורק את בעיניי.
פשטתי המדים, ערום ובוש, שתראי אותי, אני.
אבל בחרת לטעום את צלקותיי המגלידות.
טעם האוויר החרוך, עץ או פלי.
יציאה לפה, יציאה לשם ורק את לנגדי.
אשוב אלייך, אם רק תרצי.
אשוב אלייך, אם רק תאשרי.
אני פה זה שעומד,
דקה דממה, דממה דקה.
אני כאן עומד,
צלקת אחת גדולה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.