כמו שכבשו ההולנדים בסערה את רסיפה,
כבשת את לבבי.
כמו ששחררו הפורטוגזים במסירות את פרנמבוקו,
אני משחרר ממך אנקות עונג בלילות.
כמו ציור של ורמייר,
יופייך מסתיר חידות לא פתורות.
כמו קול טיפופם של קבקבי העץ על רצפת האסם,
מטופף לבי בחזי למראך.
כמו נערה בחלון אדום,
את ממלאת אותי תשוקה ותאווה.
כמו אסדה בתעלה נמשכת בידי צמד שוורים,
אני נשרך אחריך.
כמו מחסום הים הגדול,
את מגוננת עלי בחיבוק אוהב.
כמו טחנת רוח עתיקה,
סובבים חיי סביבך.
כמו אריחי חרסינה מאוירים תכלת,
צבעת את עולמי בגעגוע.
כמו ממתק נשכני בשוק,
מר הוא טעמה של כל פרידה, ושל איחוד - מתוק.
כמו אופניים על אם הדרך,
את מזמינה אותי לרכיבה.
כמו אנשי כפרו של הנער שאצבעו בסכר,
אני אסיר תודה על שאת שלי.