אוריאל מור / דרך |
ילדה גדולה הולכת על מדרכות אפורות.
תנועה עוברת לידה, היא לא מרגישה אותה.
אני ואת כיוונים הפוכים.
במיטה מתגלגל עם שמה,
כבר שבועיים לא נרדמת לדקה.
איך אפשר לעצור את הזמן
איך אפשר, לעצור את עצמך
פרנויה, עולם מסתובב סביבך.
חופש לא נראה מעולם כל כך קרוב.
תן לי, ואל תיקח.
צא מהחלון צא מהחלום
תעצור נשימה
תצלול עמוק.
תעצור דקה.
תסתובב, תביט.
אי אפשר להפסיק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|