את נמצאת באותו המקום
למרות שממזמן איבדת את מה שגרם לך לבוא
את הולכת בין החדרים
מלטפת את הקיר במסדרון
ותוהה מתי תחליטי שזה היום האחרון.

את יושבת וחם לך ואת חייבת לקום
ואת חייבת לעשות משהו עם עצמך
והכי קל זה לחזור למקום שבו תמיד היה מה לעשות
ועכשיו זה רק הרגל

הזמן חולף מהר מדי
וגילית שהפקרת את הכל חוץ מזה
ועכשיו כשנדמה שהכל מתמוטט
את מחפשת את עצמך

במראה יש מישהי לא כל כך מוכרת
וכל יום את רוצה להיות אחרת
אולי ממחר תתחילי להשתנות.

את מחפשת נקודה פנימית שהמצאת לעצמך מזמן
ולפי דעתי היא בכלל לא קיימת.
אולי מספיק לדבר על עצמי בגוף אחר
ואולי זה הזמן להפסיק להגות בדברים שאינם.