אייהו, אהובי שהיה ואיננו
צר לי עליך וצר לי עליי
ניסיתי להצילך בכל דרך
למענך נישאו תפילותיי
עוד ניתן להרגיש את החום של הדם
לפני שמחלחל באדמה ונעלם
ואתו אובדת גם נשמתי
אין מי שיושיע גם אותי
כל שנותר לי כעת
הוא לקבור אותך, יקירי
לכסותך בשמיכת רגבים
ולשיר לך את שירי
שיר ערש אחרון לפני שתעזוב
השמש שקעה על יום מותך
לא אחווה אותו שוב
רק בסיוטיי לילה לילה יופיע
מראה גופך העזוב
שאין בו עוד נפש ונשמה
רק גופה חיוורת ושוממה
שארית הבשר שנותרה בדרך
כה יקרה לי וכה חסרת ערך
כל שנותר לי כעת...
מלבושיי כעת שחורים הם
אך מלבושך, מלאך, הוא לבן
חכה לי שם למעלה
כפי שאני אחכה לך כאן. |
