היא קצרה את שערה
וזה לא היה ניו-יורקי ולונדוני ומגניב
כמו שזכרה

הוא אהב אותה כמו שהיא, אבל רצה שתאריך.
חבל שלא אמרתי לך קודם, מילמל חרש,
יכולת לקצר דווקא במקום אחר, הוסיף בארס
וזה לא היה דרום אמריקאי, קייצי וחופשי
כמו שהייתה

עם בחור שהוריד, מסודר, בורגני מארץ קרה,
אם כי גם הוא קיבל את ה"קטע שלה" לפרא
כמו מכבד תרבות זרה

בתל אביב זה תופס, היא יודעת.
החדשנות, המחאה.
העיניים נוצצות לעברה במסיבת הרוק
זרועות חסונות נשלחות להזדהות
עם החן, הזעם והחמלה
אלו, האחרונים, וודאי רק בראש שלה

כאן, בקהילת הסטודנטים בבאר שבע
שלוחת האילוף של הממסד, זריעת ההרגעה
לפוחזים הצעירים
הוא נרתע ממנה. רצה אותה נשית.

פחד: איך אדע שלא תבגדי בי
קיווה: מתי תחושי שאפשר להתאהב
כל יום יותר ויותר

היא לא ענתה. איך תאמר
"אני אוהבת כדי לברוח
אבל אותך כדי להישאר."

על הבחור שזכה. בינתיים.
20-5-09