לחן: עמרי מוגזח
פתחנו דף חדש
לא לגמרי לבן
עדיין מוכתם
בכתמי העבר
כתמים של אהבה
של שנאה
ושל דם
ואת, באותו מבט
מקרבת אותי עוד מעט
לאט, ואנחנו כמעט
וזה היא ואני, וזו את
פתחנו דף חדש
ושנינו כבר כאן
מביטים בערגה
על מה שנשאר
כתמים של אהבה
של שנאה
ושל דם
ואת, באותו מבט
מקרבת אותי עוד מעט
לאט, ואנחנו כמעט
וזה היא ואני, וזו את
עכשיו, בין קיץ לסתיו
את הולכת, חוזרת אליו
הקרב, התברר ככזב
ואין כלום בינינו עכשיו
עננים שחורים באמצע יולי
את רואה ינשוף ואני רק מקנא
כתמים בשמיים ועל הנייר
מספרים לי עלינו
מה זה משנה? |
