ומהו מדבר?
ערבות חול צבעוניות,
וצוקים איתנים של אבן.
רוחות של ערב וקסם,
במרחב אינסופי של דממה.
בריכה צלולה בין
עצי תפוח סדום,
ואדמה צרובה עצומה.
ואני מדמיינת לי סלעים
ואבק וחום,
רגל בוטחת מוצאת את דרכה
במדרון תלול,
ענן צהוב מתרומם
ותלתלים זהובים קטנטנים
מסמנים את השביל בו יש ללכת.
עיניים תכולות ונמשים
שזופים על אודם של לחי
מביטים כך אל תלתלים
ופניהן אומרות:
"משכיני אחרייך
נקפץ על ההרים ונדלג בין הגבעות
עד שיפוח היום וינוסו הצללים
סובי, דמי לך לצביה או לעופר האיילים
כולך יפה ומום אין בך
ליבבתיני אחותי
תוכי רצוף אהבה."
כתף מבהיקה ופנים שזופות מביטות דרכי
גם אני מביטה אליה - האחרת.
גם היא יפה, גם היא נהדרת,
ושתיהן מביטות זו בזו
אך דבר אינו נאמר.
ואני מדמיינת לי סלעים
ואבק וחום,
רגל בוטחת מוצאת את דרכה
במדרון תלול,
ומהו מדבר?
מרחק אינסופי
שומם ונבוב,
ובולע הכל.
סופה של אבק
מכה בצוקים רצוצים.
מדבר הוא להיות לבד,
או גרוע מכך -
להיות בודדים.
לא מובנים
ולא ידועים
לאיש.
ענן צהוב מתרומם
ותלתלים זהובים קטנטנים עדיין
מסמנים את השביל בו יש ללכת.
"שימיני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך כי עזה כמוות האהבה,
קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבתיה. מים רבים לא יוכלו
לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם ייתן איש את כל הון ביתו
באהבה, בוז יבוזו לו" (שיר השירים ח', ו'-ז') |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.