אם הייתה לי האפשרות, להרוג שלושה אנשים, מבלי שיכניסו אותי
לכלא אחר כך, או שיפתחו לי תיק, הייתי עושה את זה.
את השניים הראשונים אני יודע מי הם יהיו בוודאות, הם יהיו שני
אנשים שאני שונא במיוחד, שאני לא צריך אותם בחיים שלי ויותר
טוב שהם ימותו. והשלישי? אני עוד לא יודע מי זה יהיה השלישי,
אולי עוד מישהו שאני שונא, אולי מישהו מפורסם. אבל גם יכול
להיות, מאוד יכול להיות, שזה יהיה מישהו שאני אוהב... מישהו
שאני חייב לו הרבה, מישהו שאני לא יכול שלא לעשות בשבילו דברים
כי זה רק יהרוס את החברות שלנו.
האם הייתי מתאבל עליהם? לא. מהסיבה הפשוטה - הם נרצחו מהרצון
שלי, אני לא רציתי אותם, טוב לי שהם מתים, שהם לא כאן יותר.
את הראשון הייתי מביא לביתי, מסתכל לו בעיניים ומתחיל לקלל
אותו כמו שלא קיללתי בן אדם בחיים שלי. אחר כך הייתי מכה אותו
עד שכל הגוף שלו היה מדמם, הייתי שובר לו את הרגליים, את
הידיים. שירגיש מה זה כאב, שירגיש מה זה כאב אמיתי. את כל הגוף
הייתי שובר לו. ואז, כשהוא חצי מעולף, הייתי בועט בו בראש
כאילו הכינו לי ל"וולה" בגמר המונדיאל. ואז הוא ימות. ואיתו
גמרתי. נשארו עוד שניים.
את הרצח השני שלי אני אעשה בקלות. אני אקח אקדח, אשים בכיס
ואחכה מחוץ לבית של הנרצח. בדיוק כשהוא יצא, אני אחכה שהוא
יתכופף לפתוח את מכוניתו, ואז אתן לו ירייה אחת בראש. ואז,
"בום" ברגל, שייפול. ואז עוד אחת בראש ואני אסתלק משם. וזה לא
שאני פוחד שיתפסו אותי, כי לא יעשו לי כלום. פשוט, זה לא כזה
אנושי לרצוח מישהו ואז להסתובב כאילו לא קרה כלום.
והשלישי, איתו זה יהיה מיוחד. זה לא יהיה מישהו שאני שונא,
בכלל לא. זה יהיה מישהו שאני אוהב. זה יהיה החבר הכי טוב, או
החברה הכי הטובה שלי. הקשר שלנו הוא בלתי נסבל, אני לא יכול
להמשיך לתת ולתת ולתת. אני מרגיש מנוצל באיזשהו מקום.
אני אקח את הנרצח למקום מסוים, מקום שמסמל משהו לי ולו, או לה.
הייתי שם את הנשק בכיס שהוא לא יראה, והייתי מתחיל לדבר איתו.
הייתי נזכר איתו על מה שעברנו, הייתי צוחק איתו ומתרגש איתו
מזכרונות. היינו הולכים לעשות סיבוב במקום הזה, וממשיכים לדבר.
כשאני בא לשלוף את הנשק, אני מספר לו איזה בדיחה שיצחק קצת
ברגעיו האחרונים. ואז, הייתי מכוון את האקדח לבין עיניו, מסתכל
עמוק עמוק לתוך העין שלו ויורה. הייתי יורה שתי יריות לאותו
מקום. הנרצח ייפול לי על הידיים, וישטוף אותי בדמו. אני אשכיב
אותו לאט על הרצפה, עם הראש לכיוון האדמה, אתקשר לאמבולנס
שייקח אותו ואסתלק משם. פשוט, כי זה לא ממש אנושי לרצוח את
החבר הכי טוב שלך, ואז להסתובב כאילו לא קרה כלום...