|
אתה שוכב על המיטה הגבוהה שלך
בקומה השתיים עשרה בדיוק מעל למפרץ
מבעד לחלון הזכוכית הענק
האוקיינוס הגדול סירות המפרש ספינות שעשועים ויכטות
ומה לא?
איזה יום נפלא אתה מספר לי
ומרעיף עלי אהבתך הגדולה המתגעגעת והמשתוקקת
אהבתנו הבלתי נדלית והמתגלגלת הלוך ושוב הלוך ושוב במרשתת
רגע אחד לפני שאתה נרדם
ככה אתה נרדם אתה מספר לי
מביט אל האוקיינוס חושב עלי
ונרדם
אני יושבת על הכורסה
בקומה השמינית בדיוק מעל דירת השכנה
מולי אורות הכרך פנסי הרחוב רעש המכוניות החולפות
זיהום האוויר הכבד וההמולה שבעיר הגדולה
בניני עזריאלי והמגדל העגול
והאוקיינוס הגדול שמפריד בינינו באופק הרחוק
ומה לא?
אני לא מצליחה הלילה הזה להירדם.
אלוהים הלוואי הייתי
הלוואי היו צומחות לי כנפיים עכשיו לרגע להתעופף
להתגנב בשקט-בשקט אל בין זרועותיך להתחבק
מבעד לחלון הזכוכית הענק האוקיינוס הגדול
מול סירות המפרש ספינות השעשועים והיכטות
ואתך איש יקר הייתי חומקת אל תוך חלום שלא ניגמר
ומה לא? מה?
בכדי שאוכל להירדם גם אני
עכשיו
יום אהבה שמח ל-כ-ו-ל-ם
|
|
בית שמש של
זהב,
ושל נחושת ושל
אור
(עוד שיר שלא
נבחר להיות
המנון העיר בית
שמש וזה עוד
לפני שהתדיינו
אם עיר כמו בית
שמש צריכה שיהיה
לה המנון). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.