ישראל ברימפלד / קמטים |
עוד מבט אחד עייף
בכיוון למטה לתוך האדמה
אני חופר בנבכי העבר
מגיע לשלב ההשלמה
רץ בתוך שדה ירוק
מנשק ילדה יפה
ממצמץ, כל כך רחוק...
ואיך הזמן הזה נגמר?
קמטים של צחוק בעיניים
מחייכים לי זיכרונות
ומצח חרוש נגלה
אנדרטה למחשבות
המראה לא משקרת
היא רק תמצית של החיים
וכל יום משאיר מזכרת
בדמותם של הקמטים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|