ברק גולדברג / דלת נסגרת |
כשההורים יוצאים העירה
אני איבדתי עניין בכאלה נסיעות
רק חבל שכשאני באמת לבד
אין אף אחד, שיהיה אתי
רק לכמה שעות
שיבדוק שאני בסדר
אני האויב הכי גדול של עצמי
אז באופן זמני, עצוב לי
עצוב לי מאיך שזה נגמר
זה יכול היה להסתיים כל כך אחרת
אבל בין צחוק לצחוק ובין דמעה לבכי
יש אותה טעות חוזרת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|