מה כבר אשיר, שעוד לא אמרו בכל שיר רומנטי טיפוסי אחר?
ואיך את תדעי, שאני רציני, כי לרוב אני ציני וסתם מדבר.
שרירים רועדים, מחשבות נודדות עלייך בלבד.
ואיך אשכנע אותך שאת האחת?

אז בזמן שאני טוחן כאן שמירות
אנסה לחשוב על מילים יפות.
מה יגרום לך לבכות?
מה יגרום לך לרצות?

פזמון:
את הראשונה, אולי נמשיך עד הסוף?
ואם לא הבנת אני אמצא מה לכתוב
כדי שתדעי, שאת האחת בשבילי.
חוץ ממך הכל שולי.
אישה מחייכת, מורה מחנכת, ילדה מפונקת
את הכל.

מצטער לצטט "בלעדייך אני מת" וכל משפט ממוטט עם דבק עליו.
אבל זו האמת, ואני אגיד מה שבא לי
למרות שאני לא באמת אמות, אולי רק מנטלית.
אבל זה יהיה כל-כך יותר קשה בלעדייך, אז עדיף כבר אתך.
צריך כבר לומר, כי נהיה מאוחר, ובסופו של דבר... אני אוהב
אותך.

פזמון:
את תמונה ששווה אלפים של מילים
ותחושות וצלילים
שעולים לי בגוף.
את פתק קטן שבקיר הוא עטוף,
את תפילה של ילד קטן וחצוף.
את תפוח בשל כל ימות השנה.
עטופה בסרט כמו מתנה,
כך באת אליי.

את פיה מלטפת, ושטן כשצריך.
את שמיכה שעוטפת אותי כשמחשיך.
את כוס יין אדום משכר ומתוק.
את חיוך מטופש שקשה לי למחוק.
את חלום בהקיץ שנמשך לעולם
להקת ציפורי שיר מדהימות בקולן.
את מטמון שנשכח ונותר לו יתום
ואני מתקדם אל אותו המקום.

את הכל!