שחר צוק / כשהייתי כאן |
אפילו לא נפש חיה אחת.
תוהו ובוהו:
בין יום ללילה, רעש מחריד אוזניים
של צרצרים בין העצים,
רוח המסיעה עננים על גבה.
כשהייתי כאן תהיתי האם אלו המראות
שראו קודמיי ויראו מחליפיי,
האם בעוד כמה שעות, ימים, שנים
מישהו יצפה בתוהו כמוני?
כשהייתי כאן הייתי עם עצמי.
צעקתי בלב והעולם ענה בלי קול.
יידיתי אבנים באוויר אל עבר שום דבר,
אל עבר עצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|