הכוכבים זורחים כל לילה בשמים
אני מביטה למעלה ויש דמעות בעיניים
העצים צומחים עלי אדמות
אך מה יהיה איתי, כבר אין לי כוח לקוות.

גופי כל כך כמה למגע של חום,
לבי מחפש אדם בשבילו לפעום
התחושות גועות וממלאות את כל כולי
עוד כמה אפשר לחכות לאהובי שלי.

ההיגיון אומר שזה עניין של זמן
שהנסיך שלי עוד יגיע על הסוס הלבן
אבל הלב כואב והוא קטן אמונה
הוא זקוק לרגש שיפיח בן שמחה.

"הבדידות היא דבר יחסי" - כך אומרים
ו"את לא לבד" ו"יש לך חברים"
אבל אני מחפשת משהו אחר
שמישהו ייתן חיבוק ויחד נתכרבל.