|
גדרות הזמן רושפות מיתרים לדעת
עלוות החורש מתפתלת בחללי השמיים
אני שובר את גבולות האשליה
במהלכים חדשים על פני הדרך.
הרוח הגדולה משיקה הרים לאבק
מניעה אדוות של אור בריסי העיניים
רושפת להבות של קסם בעולם
אני לומד להיכנע לכוח.
בחלומי הדמויות הפכו לבוהק
פירות כוכבים עלומי שם
הרעד אחז מיתרי הכרה
הייתי אז מעל ומעבר.
עיני מלאך צרבו בי יופי
צללי אהבה על סיפון האדמה
משבי אור חולפים בלבי
פעימות הילת העולם. |
|
|
אם מישהו לא
סוגר את הדלת,
ואומרים לו:
"מה, נולדת
באוטובוס??" אז
זה אומר בהכרח
שאם מישהו לא
מכבה את האור אז
צריך להגיד לו:
"מה, נולדת
במקרר??!?"
גורו זקן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.