מה זה, השקט לפני הסערה?
או שזה סתם כי אין פה אף אחד שיקנן לי באוזן?
לא ,אני לא יודעת למה לצפות.
אבל בכל זאת אני מרגישה שמשהו מתקרב.
אני לא יודעת למה או מה ואם זה קשור אליו;
והוא בכלל בשלו, פעם נותן מילה טובה,פעם עושה פרצוף,
פעם מעניין אותי עד מאוד ופעם אחרת פשוט לא.
אולי בעצם הוא בחר רק להשתעשע בי.האומנם?
חבל שלא ממש הצליח לו, בטח הוא נורא מאוכזב מעצמו,
פשוט עם רוב ה-"נקבות" זה הולך לו יופי,
הוא לא ידע שהפעם צפוי לו משהו שונה.
לרגע היה נראה כאילו כבר התייאש מהסיטואציה,
קם והלך לחפש חום, לספר בדיחה טובה למישהי אחרת,
אבל אחרי כמה דקות חזר על ארבע, ולא אני לא מאמינה שהסיבה
היא כי היא הלכה, מקורות סיפרו לי שהיא גם ככה משעממת.
והוא - חזר אלי, מנסה למצוא מקום ביני לבין הסדין.
אני חייכתי וזרקתי הערה שנונה כהרגלי:
"אז מה אתה שוב מנצל אותי לנוחיותך?!"
התשובה היתה ברורה אבל לא שינתה הרבה.
שנינו יודעים שנוח לנו אחד ליד השני ככה, בלי יותר מידי
מחויבות,
רק בשביל הרגע/הדקה/אותה השניה, בשביל להרגיש אהובים,
גם אם לא באמת.