אני פוסעת, אתם תשמעו את עקבות צעדיי. משאירה אבק אחריי. אף
אחד לא יכול עליי. גם אני לא. אני שותקת, אבל אתם תשמעו את
קולי. יש לי עולם בפנים, להכיר לעולם בחוץ.
אני רוצה לגלות לך משהו, אתה שקורא את זה עכשיו, ואת שמתבוננת
בו בחשאי. אני גם שלכם, כי זה בסדר. יש לי הרבה משלי. אבל אני
לא משקרת יותר. ואני לא מקלה ראש. אני לא מתערבבת יותר, עם
אנשים שלא יודעים אותי לראות. תמו ימים כהים, בתוך חדרים
אטומים, תמו תהיות ושאלות על ימים אחרים, נגמר לי מלתת לכם
למלא לי את ה-בפנים. אז אני שואפת הכול פנימה ונושפת בחזרה.
משאירה את הנשימות שלי באוויר. בשבילכם, במתנה.