כמו ג'ונתן ליווינגסטון שעזב את להקתו
כך התעופפתי אני מחיקך, בשם החופש והסקרנות.
ואולי שגיתי בנטשי את אוצר אהבתך הבלתי נדלה
אולי הוניתי בערגתי אל השחרור והתעופה
אולי לא אמצא תשובה ברקיעים אחרים.

נותרתי בגפי, עם עשן הטבק המתאבך
מגרוני, הניחר עקב התנזרות מנשיקתך.
כן, גם גרוני ובכלל, נשימתי, נכספים למגעך
אבל רוחי דוחקת בי להתיר
את חרצובות הרגש הנלוז הזה
ולהפריחה השמימה אל העבים והחמה,
אל הוואדיות המוריקים של הבדידות.

שלום לך אהובתי שלא תשכח לעולמים,
עד ארד דומה.
להתראות בחיים הבאים.