לקוות שאוכל להחזיק,
מעט לפחות עד הבוקר.
לקוות שידעתי מספיק,
עד כמה תעלה לי ביוקר.

לקוות שאוכל להפיג,
ת'כאב שהשארת סגור.
לקוות שנחדל להפליג,
לכיוון של עתיד לא ברור.

לקוות שאמצא את הכוח,
להיות הילדה שהכרתי.
לקוות שאוכל גם לסלוח,
ולמחול על שנים ששברתי.

לקוות שתהיה לי חבר,
כשחצים נוהרים אחריי.
לקוות שתיתן לי יותר,
מאותה אהבת נעוריי.

תקוותיי עולות לשמים.
נפוצות הן כמו בלונים.
בין אוויר אדמה וגם מים,
אולי יפגשו

אלוהים...