זוכרת את נחלת בנימין?
את שרת, אני סתם צפיתי.
את ההליכות היחפות בטיילת של תל אביב
ואיך כפות הרגליים שלי השחירו באושר.
איך המילים קפצו לי מהראש
וכתבו איך תפסת לעצמך חלק ממני.
יש משפטים שנחרטים בראש.
יש אנשים שנחרטים בראש.
ומרוב שחרטת את עצמך עליי
והשארת סימנים, צלקות.
ועוד לא החלטתי אם כאב לי יותר
כשנשכת או הלכת.
ככה או ככה הכי יפה לך בלי משקפיים.
לבר, שנשכה והלכה.
ולמרות הכל אני עדיין
אוהבת אותה.
לחברה שהשאירה סימן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.