את שוטפת אותי בסבון רגשותייך
יחד עם הלכלוך, בשרי מתקלף
אור שכינה בלבך, מסנוור את עיניי הוא
לא אגיע אליו עד לכתי מעמך
תגזרי שיערך, תמכרי את בגדייך
מנודה ובזויה בין כל בנות האומה
את יופייך אהפוך לחכמה שאין זמן לה
הוא יזהר כשתהי עמוק באדמה
אהפוך את יופייך הזמני שהשלת את
לצרוב באש עד בכל לב יהודי
לבנות אחרות יש עגיל וטבעת
בעלן בביתן, אך יותר - את איתי
בור ועם ארצות לא ביקש ליטופייך
אל תרדי את אליי עד אלייך אעלה
כי מה הן השנים מול הנצח בו חיה
האחת שתוכל את לבי למלא?
לא אחליף הכבשים במלאך בתוך רגע
לי הזכרת עווני, חדלי להתעמר!
השנים ילטשו אותי בלי אשבר בם
אז יהיה שמי ראוי עם שמך להיאמר!
את שוטפת אותי בסבון רגשותייך
יחד עם הלכלוך, בשרי מתקלף
כמה שתתקרבי, לא אגיע אלייך
עד באלף דרכים בלעדייך אלך.