הארץ הזו
חרושת קמטים כמוני
מבכה בלילות
את אבדנה
וכמוני היא בודקת
את גבולותיה יום יום
מוודאת בחשכה
שהכול עוד נמצא
גבעות ושיפולים
מישורים ואגמים
וים אחד שחור
שגועש לו חרש
וכמוני מבקשת רק עוד יום אחד
לגמוע אוויר, להביט לשמים
לחייך פעם אחרונה
הארץ הזו
בדידותה אינה ניכרת
מוקפת מכרים ומועדים וזמנים
אך בתוך תוכה הסדק
נפער כתהומות
וכמוני, כמוני
היא מחפה בפנים על הסודות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.