|
אני קוראת מחשבות-זרים
מבעד משקפיים
כמו היו מסכי ראווה קטנים
מקרינים חיים ותאוות
אני מביאה את הרוח בידיי
שורקת לה בתדרים
שאינם נשמעים
מעפעפת לה לאן לפנות
בנקישת ציפורן ארוכה
על זכוכית אילמת
אני מקימה לתחייה את הנוף
ענפים מרקדים
משליכים פירות סרק
פרפרים מקשטים רקיע
אני בוראת את כל העולמות
זה הבודד, האילם והמנוכר
וממול המאוהב, השבע וחבריו
כל העולמות כולם יציריי הם -
מלבד עולמי שלי. |
|
|
אבל אף אחד מכם
לא קפץ קפיצה
חופשית, ועשה
בנג'י וסנפלינג
באותו יום,
נכון?
טוב, אז גם אני
לא.
הפודלית חוזרת
בשאלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.