בערב יום כיפור
נופלת השלכת
אני עומדת
וסביבי רק אפלה

עלי זהב נושרים
ולא מוצאים לאן ללכת
מעונם הפך שומם
עצים לבשו צינה

באמצעו של רחוב
פנס מאיר צללית אובדת
חטאים נופלים משמיים אבודים
ורק אני עודי נשארת
ללא מקלט ומחסה

וברוח אבקנים
מכסים בלחלוחית כל עין
סופות שקופות על הפנים
בדידות כיש מאין

ומה כבר אבקש לי
מה אשאל מתהום נפשי
מתוך חוף שלם אובד
איכה אמצא גרגיר בודד?

באמצעו של רחוב
פנס מאיר צללית אובדת
חטאים נופלים משמיים אבודים
ורק אני עודי נשארת
ללא מקלט ומחסה.