פנינה אל / קירות צוברים שתיקות |
למגעי הרך- קולות
מבעבעים מבעד קרירות
מסדרונות
כובלי נשימות
ומשחררים למעט.
מול ראי נשכח לפתע קמטים
וזיכרונות נושאים מבט
רגעים ששקעו
שרטוטים שקרסו
לעתים שוב צפים,
גאות ושפל.
מתוך שדות השתיקה
יד מושטת
ריח אבקנים פועם בי
ימים בהם עוד לא אבדה תקווה,
עוד לא אבדת אתה.
קירות צוברים שתיקות
למגעי הרך - בקיעים וחלומות
עורקים מפעמים מבעד
מסכות שלוות
ונאלמים למעט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|