פנינה אל / שירתי |
וכשהיא נולדה אני ידעתי
שלא אזכה לכך בעצמי.
באחריתי אני נוגעת
נשימותיי מרפרפות בעורפה
או שלה בעורפי
וכל חיינו גשרים גשרים
חלקם מקיפי עולם
חלקם קצרים וגדועים
ובשעה שרובם - קצוותם לוטים בערפל
שלי נגלה הוא עד סופו
וקצר כמוני הוא.
אז מה אשאיר כצאצאים
מה אותיר בלכתי לפתע
בכי דפיי, ינקות מילותיי
קמטי נוי וגומות
שירתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|