וכשהיא נולדה אני ידעתי
שלא אזכה לכך בעצמי.
באחריתי אני נוגעת
נשימותיי מרפרפות בעורפה
או שלה בעורפי
וכל חיינו גשרים גשרים
חלקם מקיפי עולם
חלקם קצרים וגדועים
ובשעה שרובם - קצוותם לוטים בערפל
שלי נגלה הוא עד סופו
וקצר כמוני הוא.
אז מה אשאיר כצאצאים
מה אותיר בלכתי לפתע
בכי דפיי, ינקות מילותיי
קמטי נוי וגומות
שירתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.