כמה דומה אתה לי.
כמותי חושש
כמותי סוגר
כמותי מסתיר.
כמה דומה אתה לי
וכל כך אחר.
כי למדתי,
שאם -
יש לומר.
ואם לא -
להסביר.
מאחורי חיוך
מסתתרת לפעמים דמעה,
לך איתה.
יד מלטפת
אולי מסתירה
אהבה.
וכל זוג עיניים,
כל זוג עיניים על פני האדמה,
שר מנגינה של לב.
למדתי לפקוח האוזניים
למנגינות הללו.

תן לעייפות לגווע
בלילה של שלווה,
ואז דבר איתי
כשאהיה צלולה.
לא בתוך החושך
לא באפלה,
כאן רגלי כושלות
ולשוני כבדה.
הנח למים החמים
לשטוף את העבר מבשרי,
הנה אסיר את הבגדים,
לאט
הבט היטב בצלקות,
יש עוד כמה פצעים פתוחים
אל תכני,
אל תפגע שנית,
הנח לעורי להירפא.
אל תצרוב בי עוד.
גע בשפתיך בפצעי
החלק קמטי בנשיקותיך,
העבר אצבעותיך בשערי
אסוף בזרועותיך
אל ליבך
את חלקי הפזורים,
את צורתי שאבדה.
קווי-מתאר מטושטשים.
חפש אותי
כי אני כאן
מוכנה.