|
לבושים כפירטים
טבחים של מקומות אפלים
אהבתי את הלכלוך על המדים
את סדקי החופש המלחכים בבשר.
מלאכים שבורי כנפיים
פזורים כבויי עיניים
על משטח הארץ הסחרחר
אני נושף בהם מילים של חלום.
תקרת החדר נושבת בפסים של לבן וירוק
מפרשי הספינה על פני מים רכים
הדמויות כלואות בכסות גופם
להתניות תרבותיות של רגש.
עיניה כוכבים בשמי הערב
כואבות מסך של חלומות מנופצים
הד התמימות פועם בתדר
את שבשבת המילים הנכונות. |
|
|
אני הולך על
סלוגנים,
רק במק'בועז!
תומאס,
במבטא הודי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.