הו, ערפל מצועף,
שלח לי מעמך שובל
מתועב, להעיר בי
סערה.
הצלף בי תוכחה,
אני, הלוא תדע, שרוטה,
תרתי משמע,
ולי קווים
אדומים לא לחצותם,
בעודם ניגרים
כים-טלטלות עד חוף,
ושילומים.
ואי תכמין האדמה
פיה, ומדרך רגליי
לא ייענה,
הלוא תדע, אותה האמא,
שאל לועה גופי הומה,
כי,
לילה עבר על עירי השוקקת
חיים, שאין לי מהם דבר,
וכפות רגליי שמחות לגלות
את עקביהן, נוטפים אותן.
ואם רק, אילו אך, שמא,
בקשה גדולה היא לשאול
מעמך, ערפל מתועב,
ולכן, באין כוונה
לך לעזוב,
שלח לי מעמך שובל
מצועף,
לתעב ולאהוב,
לדמם ולכאוב. הכל,
פרט לדממה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.