מילים מילים מילים כתבתי
דברים שלהגיד לך לא העזתי...

הענן הלבן התמסר לרוח הבוקר ונפרש כמו כנף והמריא להפליג
בכחול
אתה מלאך שמטייל בשמיים
אני מלאך שמבקש כוכבים
בין האורות המהתלים נפגשות העיניים
עברנו פה במקרה
רגש נשכח
שב ונפתח
איזה שער לא נראה

בבוקר מסתובבת בגן עדן מבולבלת
את שלי עד הסוף אני גומעת
לא שומעת צלילי סכנה או סימני אזהרה
מחוללת אליך עושה את הצעד
בוא נעוף
אל האור ואל התכלת
לאופק, בוא נעוף
זה חם ומתוק.

ואתה פתאום מבטיח,
מתוך חלום זהיר
מזמן כבר מילים לא נגעו בי
מתקרב כמעט
ולא מעז יותר
כל השומרים מתעוררים
אומרים לך לוותר
הים שקט ואין גלים
גם אתה לפעמים
מתבלבל ונופל

ובין כל מראות התום
שם באופק הכתום, סופה רועמת
כשהרוחות נושבות מעליך
חלליות להיות או לא להיות
רגעים ושעות שקפאו במקום
ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע
כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה
כל מה שנאמר אתמול, עכשיו
פתאום נשבר עף אל החלל ונעלם

ואתה לפני סיום
סוגר כבר את השער.
מרפה מן העניין,
שמש לבנה מטילה קצת אור
צובעת אופק בשחור
קשת בענן, נמלה, ציפור
הכל נעלם ולא יחזור
אם זה לא יקרה הלילה זה לא יקרה בלאו הכי

רכבות לוקחות אותך אותי למקום רחוק מאיתנו,
אחר כך בא החושך
הקסם נעלם
עוד שתיקה
ארוכה
נשימה
עמוקה
אני עדיין נרגשת
והחום בוער בתוך העצמות
משפיל עינייך, לוקח נשימה
בלי לומר מילה
קם ללכת בתנופת כאב
אין מחיר לחופש

והנה אתה
כבר ישן לבד
ורוקם לעצמך חלומות
הנה אתה
יודע שאני
אני לא יכולה להיות

ואני לא מתחרטת
על כל יום, ועל כל דקה
יש יופי בכנות, יופי בפשטות
זה לא אומר שאני לא חושבת
עדיין אין שלווה ואין את השקט
כי לפעמים עולה מולי דמותך.
לצלול עכשיו לתוך עיניך
להשתוקק לנגיעה,
לקפוא מקור אצבעותיך
עיני למנוע מדמעה

ביקור חודשי בנמל התעופה
זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול
ממריא דרך דמעה שקופה
חוזרת ערב החג
חכה לי בנתבג
אני עדיין ילדה
אני ודאי לא יודעת
את אשר שתי עיניי מבקשות.

עבר יותר מידי זמן
אני לא מצפה שתזכור
עוד שקיעה
עוד זריחה
האם זו דמעה בעיניי או עשן לבן

היום אשלח יד ללטף את ראשך
כל כך הרבה זמן לא דיברנו שנינו
על כל מה שעובר מעלינו
יום אחד זה יקרה
בלי שנרגיש משהו ישתנה
משהו יירגע בנו משהו יגע בנו
יכאב פחות אם לא נקשור את קצה החוט
שלא נפריע לחלום ולא למציאות